מהו “בית ירוק”, ואיך הוא חוסך לך כסף?

כשמדובר באדריכלות ירוקה או אדריכלות  אקולוגית, הכוונה היא לתכנון, לבנייה ולשימוש במבנה, הכל בהתייחסות למשאבים שהעולם מספק, וניצולם על ידי האדם בצורה שלא פוגעת בסביבה.
במילים אחרות – איזון בין מה שאנו נוטלים מהסביבה לבין מה שאנו מחזירים לה, ללא ניצול יתר. כל זאת בניגוד למה שנעשה במאתיים השנים האחרונות בעולם המערבי, מאז ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה.

כדי לחיות בנוחות בבית, אנו יוצרים בו מיקרו-אקלים עם טמפרטורה די קבועה, מוגן מרטיבות ורוח חזקה, עם מים זורמים חמים וקרים, ואם ניתן – גם גן פורח סביבו.

במשך שנים רבות, בני האדם לא טרחו לחשוב על חסכון באמצעים כדי לחמם, לקרר, להאיר ולחיות בנוחות, וניצלו חמרי דלק שכדור הארץ מספק, מבלי לחשוב שיש למקורות האנרגיה הללו סוף.
חמרי הדלק הם המקור הראשוני ממנו נבנים מבנים שונים.
אדריכלות אקולוגית כתפישה תכנונית, גורסת שכדאי לתכנן מראש כך שניתן יהיה לחסוך בחמרים מתכלים, ובמקומם להשתמש באנרגיה שאיננה מתכלה, כמו אנרגית השמש, הרוח, או גלי הים.

כמו במקרים רבים – גם במקרה זה אנחנו לא ממציאים את הגלגל.

קדמונינו כבר התחבטו ומצאו פתרונות ליצור אקלים נוח יותר בתוך הבית, והדבר ניכר בשיטות הבניה המסורתיות-עתיקות:
במדבר שבמרכז אירן, פותחה שיטה של בניית ארובות רוח לקרור הבתים, שיטה שהועברה אחר כך גם למדבר הערבי ולמקומות אחרים בעולם, ויוצרת אלמנט אדריכלי מעניין.
או בתים הבנויים ברחובות צרים סביב חצרות פנימיות, ליצירת צל, כמו בסביליה בדרום ספרד, שיטה שהגיעה יחד עם  הכיבוש הערבי שם במאות ה 11-12.

אדריכלות “ירוקה” או אדריכלות אקולוגית, מקפידה שהבניה תעשה תוך שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה כגון חומרים שאינם פולטים גזים רעילים לאוויר, שינצלו מקורות אנרגיה שאינם מתכלים, שהמבנה יהיה מבודד תרמית במטרה לחסוך באנרגיה, שיתאפשרו מיחזור פסולת, מיחזור מים אפורים ועוד.

בניית “בית ירוק” היא בראש ובראשונה – תפיסה שונה. הבנה לצרכים רחבים יותר של הקהילה הקרובה והרחוקה. במילים אחרות – תפיסה של אחריות רחבה יותר למרכיבים רבים יותר של החיים והסביבה.
שאלה שעולה תמיד בעת תכנון מבנה – מדוע (למשל) להשקיע במערכת סולארית ליצירת חשמל שהיא (כיום) יקרה יותר מאשר פשוט…. להתחבר למערכת החשמל!?
התשובה היא –  שבחשיבה לטווח הארוך בשקלול מכלול המרכיבים – זה כדאי ומשתלם.

ישנן דוגמאות רבות לחשיבה כוללת לטווח ארוך, כמו תעשיית העץ בפינלנד, שבה מגדלים עץ לתעשייה במחזורים, ודואגים להשאיר חלקות בהן גדל העץ לשנים הבאות.
ישנן גם הרבה דוגמאות הפוכות להסתכלות צרה על שמירת הסביבה. אחת הדוגמאות היא המעבר לתדלוק מכוניות בשמן צמחי. כשאנשים הבינו ששימוש בדלק שמקורו בשאיבת נפט פוגע בכדור הארץ, עברו לשימוש בדלק צמחי שמופק משמן התירס. כתוצאה מכך, כשעלתה הדרישה לתירס, בוראו שטחים עצומים של יערות-עד בברזיל ואינדונזיה כדי לגדל תירס…

מכאן, שתכנון “בית ירוק”, עם תפיסת תכנון של אדריכלות אקולוגית, המכונה חשיבה “ירוקה”, כרוכים בנטילת אחריות על הסביבה ובחשיבה לטווח ארוך.