בדיקת מוצר – כדאי או לא כדאי?

הכנסת החליטה שעד שנת 2020, יגיע ייצור החשמל מאנרגיה חילופית ל- 10% מכלל ייצור החשמל בישראל.
במסגרת זו, החליטה המדינה לעודד אנשים פרטיים (להבדיל מעסקיים), להתקין אמצעי ייצור עצמיים להפקת חשמל באמצעות השמש.
ההחלטה היא שעד שיגיעו לייצור כולל (במשקי בית פרטיים) של 15 מגה וואט – תשלם המדינה ליצרן הפרטי עבור כל קילוואט – 2.01 ₪. בעוד שקילוואט חשמל ביתי שמתקבל מייצור של חברת החשמל, עולה לצרכן – 48 אג’.

באמצע פברואר 2010 הוציא שר האנרגיה הודעה על ביטול מכסות ייצור החשמל למשקי בית פרטיים (עד 4 קילוואט) שעמדה על 15 מגוואט.
האפשרות להנות מהחזר בתעריפים גבוהים – 2.01 ש”ח לקילוואט יהיה בתוקף עד שנת 2014.
ההסכם הינו ל-20 שנה, כשבסיומו לא ברור מה תהיה עלות ההחזר.
שיטת החישוב נעשית על ידי מונה דו כיווני שמתקינה חב’ החשמל.(המונה מחשב את הצריכה מחברת החשמל, ומקזז ממנה את היצור מהמערכת הסולארית).

כמה נקודות לשיקול דעת:

א) האם התרומה האקולוגית לעולם כדאית? – בהחלט כן.

ב) האם התקנת מערכת סולארית מעלה את ערך הבית בזמן מכירה? כן – בהסתייגות: ערך הבית מושפע מהרבה פרמטרים כשהצד האקולוגי, לפחות עד כה , אינו מרכיב דומיננטי.

ג) המערכת דורשת כ- 48 מ”ר. אם ברשותך גג שטוח המשמש אותך – המתקן יגזול חלק ניכר מהגג. לעומת זאת – יש יתרון לגג רעפים. (יש צורך באישור מיוחד מהרשות כדי להתקין את המערכת שלא על הגג).

ד) בגלל הבדלי הקרינה באזורים השונים בארץ, מטבע הדברים, החזר ההשקעה שונה מאזור לאזור, ויש לקחת זאת בחשבון. אפשר להעריך – קשה לחשב.

ה) האם השקעה של 100000 ₪ בקירוב (עבור מתקן המייצר כ- 4 קילוואט נכון לתחילת 2010), בהחזר השקעה של 7-9 שנים (במקרה הטוב) לטווח של 20 שנה, כדאית?

ו) לצורך גיוס הכסף ממקורות בנקאיים, אפשר להחזיר את ההלוואה מייצור החשמל. שזה ייתרון משמעותי.

ז) טווח זמן המגורים הממוצע בבית – משפחות מחליפות בית מסיבות שונות בפחות ממחצית הזמן הזה, ולפי נתונים עולמיים מארצות המערב – הזמן הולך ומתקצר.

ח) האם כדאי לחכות שמחירי המערכות יירדו? זה כבר הימור. סביר להניח שהמחירים ירדו רק כשסך המערכות המותקנות יתקרב למכסת 15 מגה וואט שעליו נותנת המדינה את הסובסידיה להתקנות.

ט) אין אפשרות לאגור את החשמל, כך שאין פתרון להפסקות חשמל .

י) מערכת המספקת יותר מ 4 קילווואט – מחוייבת בתשלום מס הכנסה על ההכנסות מייצור החשמל. כאן צריך לעשות את חשבון הכדאיות.

יא) האם אפשר לסמוך על הממשלה שלא תשנה את תנאי המימון במהלך השנים? ספק רב.

יב) יש מספר טכנולוגיות להמרת אנרגיית השמש לחשמל. סביר להניח שככל שעובר הזמן – יעילות הקולטים תעלה, והמחירים יירדו.

יג) מתקיני המערכות מבטיחים תשואה שנתית של 14%. יש לבדוק אם בתשואה המובטחת הזו נלקחו נתונים כמו: מחשב ניטור, תקלות, ביטוח, אישור רשויות.

ולסיום, יש לקחת בחשבון:
התקנה ע”י חברת התקנה אמינה (הענף יחסית בחיתוליו והחברות רובן חדשות).
שרות לאחר ההתקנה