הבית נראה כל כך יפה. ויש לו אופי ואת הגנטיקה של שלושתינו. כל פעם מתחשק להשוויץ בפנייך – תראי איזה יופי יצא לנו
בתחילה היה מגרש.
יפה, כמו שרק אנשים מדירות שכורות יודעים להעריך. ואנשים כמוך, שיודעים להעריך כמיהות, חלומות ומגרשים של אנשים מדירות שכורות.
מתחילת העבודה, אפשר היה רק להתרגש לקראת הפגישות שלנו (“היום מיכל מגיעה לדבר על הבית. שלנו!”). במפגשים אלה תמיד היה מקום לשאול, לטעות, לחלום ולנחות ברכות אל המציאות שבבנייה – בעזרתך הכל כך מיומנת.
אם מסתכלים אחורה, היו לנו כמה רעיונות שלפתע נראו כל כך לא מתאימים, מטופשים, ואת בחכמתך נתת לנו לנדוד ביניהם לבין אלה המוצלחים יותר, מבלי שנרגיש ולו לרגע כמו אידיוטים.
אנחנו גרים בבית שלנו כבר חצי שנה. הקיר הכפול שמר עלינו מחומו של הקיץ, התכנון של החלונות ופתחי האוורור הפאסיביים הכניס משבי אוויר נעימים.
הבית נראה כל כך יפה. ויש לו אופי ואת הגנטיקה של שלושתינו. כל פעם מתחשק להשוויץ בפנייך – תראי איזה יופי יצא לנו.
אז באמת, תבואי לבקר.
ותראי איזה יופי יצא לנו.
מודים לך מעומק לבנו, על מה שקיבלנו ממך ועל מה שנותן לנו הבית הנעים הזה מדי יום.
באהבה,
יערה ואופיר