אקולוגיה ובניה מודרנית
מזה אלפי שנים, פרושים בתים הבנויים מקש בכל אזורי העולם – קרים, חמים, לחים ויבשים. מסתבר שאדריכלות אקולוגית – אינה המצאה של המאה הנוכחית.
לשימוש בקש בבניה יתרונות רבים: הוא עשוי מחמרים טבעיים, קל לבניה, מבודד מצוין, מחירו זול,
הוא זמין, ניתן למיחזור וכשאינו משמש למאכל בהמות – הוא מנוצל לבניה במקום לשריפה או לאשפה.
לקש יש גם חסרונות: כשהוא חשוף, הוא נרטב מגשמים ומתייבש לאט.
ישנן דרכים רבות להשתמש בקש בבניה: יש הבונים את הגגות מקש, יש הבונים את הקירות מקש דחוס או חבילות קש. יש המשאירים את הקש חשוף למזג האויר, ויוצרים שולי גג רחבים, ויש המכסים אותו בשיטות שונות: החל מחמרים עתיקים כמו טיח, בוץ, ועד לחמרים חדישים כמו כסוי שקוף של לוחות פוליקרבונט, החושפים את המראה הטבעי של הקש. ישנן אפשרויות רבות ומגוונות גם לגבי מראה פנים הבית.
תהליך הבניה פשוט, וקל למדי לבנות את המבנה בבניה עצמית. הקש הוא חומר נוח, קל וגמיש לעבודה. אפשר לבנות אותו בחלקים כמו לגו, אפשר לערבבו עם בוץ ולהשתמש בו בצורות שונות, לדחוס אותו לתבניות דקות, או להשאירו אוורירי.
במצב של ערבוב הקש עם בוץ או חמרים דומים, הקש מתפקד כמו הברזל בבטון: מונע שבירה, מונע סידוק, ומגביר את החוזק. בארה"ב בתחילת המאה הקודמת, החלו להשתמש בשיטה של בנייה מחבילות קש.
הרבה מהמבנים שניבנו אז – מתוך מחשבה על אדריכלות אקולוגית – עדיין עומדים על תילם, וחלקם עדיין בשימוש: בתי מגורים, מבני חווה, כנסיות, מרכזים קהילתיים ועוד.
בניה מקש עשויה להתאקלם גם בישראל בגלל היתרונות שנימנו לעיל. יש בה את כל הפוטנציאל להצליח, כאשר משלבים בה את הטכנולוגיות המודרניות הרבות האפשריות בבניה מסוג זה. בתקופה הזו, האדריכלות האקולוגית מובילה בחשיבה בעצוב האדריכלי. לא ירחק היום בו נוכל לראות את הנחשונים הראשונים – כ"בית לדוגמא" בנוי מקש.
